יום שבת, 19 בדצמבר 2015

צמחים בעלי טעם מתוק והשפעת שילובי טעמים - טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא (שאלה 15)

בשאלה מספר 15 בספר שאלות ותשובות על צמחי מרפא, שואל גַ'אנג בוֹ-לוֹנג את מורו, טַאנג דְזוֹנג-חָאי, על הקשר שבין טעם הצמח ואיבר המטרה אליו הוא נכנס ועליו הוא משפיע. מכיוון ששיוך טעמים לאיברים הוא ידע בסיסי של כל מטפל בצמחי מרפא, השאלה מתמקדת דווקא בתהייה כיצד העובדה שלצמחים רבים יש יותר מטעם אחד, משפיעה על פעולת הצמח וכניסתו לאיברי המטרה. שאלה מספר 15 פותחת את הפתח לשאלות נוספות על טעמי צמחים והקשר לצבעם או פעולתם, גם אם לפעמים היא נראית מנוגדת להיגיון הבריא.
问曰∶药多以味为治,味之甘者则归脾经,乃甘味之药多矣。或正入脾胃,或兼入四脏,此又何以别之?
שאלה(15): לרב, תרופות מטפלות על סמך טעמן, [אלו] שטעמן מתוק הולכות אל ערוץ הטחול, [אך] תרופות שטעמן מתוק הן רבות מאד. [תרופות מתוקות אלו] או שהן נכנסות ישירות רק אל טחול-קיבה או שהן נכנסות בו-זמנית גם לארבעת הדזאנג [הנותרים מלבד אל טחול-קיבה], כיצד אפשר להבדיל ביניהן?
הטעם המתוק נכנס אל איברי האדמה, קרי טחול-קיבה, אבל במידה והצמח מכיל טעם נוסף במקביל לטעם המתוק, הוא יכנס גם לאחד האיברים האחרים המקושר בטעם זה. אבל צמחים רבים הם בעלי טעם מתוק וחלקם נכנסים אל הטחול ואילו אחרים נכנסים גם אל איברים אחרים, אז איך יודעים לאן הצמח המתוק נכנס ומה פעולתו?

答曰∶得甘之正味者,正入脾经,若兼苦兼酸兼咸兼辛,则皆甘之间味也,故兼入四脏。甘草纯甘,能补脾之阴,能益胃之阳,或生用,或熟用,或以和百药,固无不宜。黄精甘而多汁,正补脾土之湿。山药色白带酸,故补脾而兼入肝肺。白术甘而苦温,故补脾温土,和肝气以伸脾气也。苍术甘而苦燥,故燥胃去湿。黄芪味甘而气盛,故补气。荠苨味甘而有汁,故生津。莲米味甘带涩,其气清香,得水土之气,故补土,以涩精止利。芡实甘味少而涩性多,是得土泽之味少,而得金收之性多,且生水中,是属肾之果也,故用以收涩肾经,及止泻利。苡仁亦生水中,而味极淡,则不补又不涩,则纯于渗利。茯苓亦然,皆以其淡,且不涩也。赤石脂粘涩又味甘,则能填补止泻利。禹余粮是石谷中之土质,甘而微咸,甘能补正以止利,咸能入肾以涩精,皆取其甘,亦用其涩。如不涩而纯甘,如龙眼,则归脾又产炎州,得夏令火气而生,以火生土,故补心兼补脾。
תשובה: [תרופות] שזוכות רק לטעם המתוק נכנסות רק לערוץ הטחול, במידה ובו-זמנית [הן זוכות גם לטעם] מר, חמוץ, מלוח או חריף אז כל אלו [נחשבים] טעמי משנה למתוק ולכן הן בו-זמנית נכנסות [גם לאחד] מארבעת הדזאנג [הנותרים]. Gan Cao הוא מתוק בלבד וביכולתו להטליא את היין של הטחול ולהעשיר את היאנג של הקיבה, אפשר להשתמש בו חי ואפשר להשתמש בו מבושל או בשילוב עם כל התרופות האחרות, ולכן אין מצב בו אינו מטיב [עם הגוף]. Huang Jing מתוק ובעל מיץ רב, [ולכן] בדיוק מתאים להטליא את הלחות של טחול-אדמה. צבעו של Shan Yao הוא לבן [וטעמו] מכיל חמיצות ולכן הוא מטליא את הטחול, אך בו-זמנית נכנס גם לכבד ולריאות. Bai Zhu מתוק, מר וחמים ולכן מטליא את הטחול ומחמם את האדמה, משיב הרמוניה לצ'י הכבד על מנת לאפשר לצ'י הטחול להתמתח. Cang Zhu מתוק, מר ויבש ולכן מייבש את הקיבה לסילוק לחות.
טעמו של Huang Qi מתוק והצ'י שלו שופע ולכן הוא מטליא צ'י. טעמו של Qi Ni מתוק ויש לו מיץ ולכן הוא מייצר נוזלים. טעמו של Lian Mi) Lian Zi) מתוק עם מעט בוסריות והצ'י שלו צלול וארומאטי, הוא מקבל את צ'י המים והאדמה ולכן מטליא אדמה לשם חסימת [בריחת] תמצית ומפסיק שלשול. טעמו של Qian Shi מועט ואילו אופיו הבוסרי רב, זה נובע מכך שקיבל רק מעט מטעם האדמה הלחה ואילו קיבל הרבה מהאופי המתכתי האוסף, כמו כן הוא צומח בתוך המים והינו פרי שמשויך לכליות ולכן משמש לאיסוף וחסימה בערוץ הכליות וגם לעצירת שלשול. Yi Yi Ren גם כן צומח בתוך המים וטעמו מאד תפל ולכן אינו מטליא וגם אינו חוסם אלא רק מחלחל ומטיב [עם המים בגוף]. גם Fu Ling אותו הדבר, שניהם [משפיעים] על ידי תפלותם ובנוסף אינם בוסריים.
Chi Shi Zhi דביק, בוסרי וגם בעל טעם מתוק ולכן יכול למלא ולהטליא ולעצור שלשולים. Yu Yu Liang הוא איכות האדמה שנמצאת בתוך אבני העמק, [טעמו] מתוק ומעט מלוח. [הטעם] המתוק יכול להטליא [את הצ'י] הנכון לשם עצירת שלשול, [הטעם] המלוח יכול להיכנס לכליות לשם חסימת [בריחת] תמצית, כל אלו משתמשים [בטעם] המתוק אך גם משתמשים בטעמם הבוסרי. במידה ואין בוסריות אלא רק [טעם] מתוק, כמו למשל Long Yan Rou, אז הוא נכנס לטחול. כמו כן  הוא מיוצר בחלק הדרומי החם של אדמת סין, [כך שהוא] מקבל את פקודת צ'י האש של הקיץ וכך נוצר, מכיוון שהאש יוצרת את האדמה על כן [הוא] מטליא את הלב ובו זמנית מטליא את הטחול.

禹余粮 Yu Yu Liang לימוניט
הטעם המתוק הוא הטעם שמשויך לטחול, כך למשל Gan Cao הוא צמח בעל טעם מתוק בלבד ולכן הוא נכנס לערוץ הטחול וממלא גם יין וגם יאנג של הטחול. אך גם הקיבה היא איבר האדמה ולמרות שהיא משויכת למערכת יאנג מינג יובש מתכת, צ'י היובש ממוקד בתפקודים של הקיבה בעיכול של המזון אבל בתפקודים של קבלה וקליטה של מזון ומשקה דווקא צ'י האדמה הוא האחראי מכיוון שהאדמה היא הגוף, גוף הקיבה הוא האדמה ואילו העיכול הוא רק תפקוד. האדמה היא התוכן והיובש הוא התכלית. לכן Gan Cao נכנס ומשפיע גם על מילוי חוסר בגוף של הקיבה והגוף הוא ייני ביחס לתפקוד היאנגי ולכן אפשר לומר שהוא ממלא את היין של הקיבה ולא את היאנג של הקיבה. Huang Jing הוא צמח בעל טעם מתוק אשר עשיר בנוזלים ולכן הוא בעיקר ממלא את היין של טחול וקיבה. Shan Yao הוא צמח בעל טעם מתוק אבל גם בעל בוסריות קלה, למעשה הוא אינו חמוץ, צבעו לבן והוא שמנוני למגע ובעל נוזלים רבים ולכן הוא יכול למלא חוסר ביין של טחול וקובה. המיץ הוא נוזל הכליות ולכן הוא מסוגל למלא גם חוסר ביין של הכליות. הבוסריות היא בעצם איסוף קיצוני של הטעם החמוץ ולכן הוא נכנס גם לכבד ובמקרים של חסימת יציאת שתן הוא מסוגל לסייע בפתיחה של דרכי השתן ובמקרים של בריחת שתן הוא מסוגל לחסום ולעצור בריחה. הסימנייה הסינית שמסמלת את הטעם הבוסרי בעלת משמעות נוספת והיא חסימה, כך הטעם הבוסרי חוסם בריחה (בדופק היא במשמעות של חספוס). כמו כן הוא מסוגל לחסום שלשולים. הצבע הלבן משויך לאיבר הריאות ולכן הוא מסוגל למלא גם חוסר ביין הריאות. מכיוון שיש לו כמה טעמים וגם מיץ על כן מלבד יכולתו למלא חוסר בטחול הוא גם יכול למלא חוסר בריאות בכבד ובכליות.

Bai Zhu ו-Cang Zhu גם הם בעלי יותר מטעם אחד מתוק. הצ'י היבש של Cang Zhu אלים יותר מהצ'י היבש של Bai Zhu ולכן הוא יכול לשמש לייזוע של העור והשרירים וגם לסלק חסימה של לחות. Huang Qi הוא מתוק וחמים ולכן הוא בעיקר משמש להרמה ומילוי של כל חוסר וצניחה בצ'י. Qi Ni טעמו מתוק והוא עשיר בנוזלים ולכן הוא בעיקר ממלא חוסר ביין של טחול קיבה. Lian Zi Rou נוצר לאחר שהוא מקבל צ'י של אדמה ומים כמו כן טעמו מתוק אבל גם מריר ובוסרי ולכן הוא מסוגל למלא יין של הטחול ולהצליל אש של הטחול. מכיוון שהוא פרי שחי בתוך המים על כן הוא יכול להיכנס אל תוך הלב ולהצליל אש ולהיכנס אל הכליות ולחסום בריחת תמצית וזרע. Qian Shi טעמו מתוק אבל גם בוסרי, גם הוא נוצר בתוך המים ולכן הוא מסוגל לקחת את צ'י טחול קיבה ולהוביל אותו להיאצר בתוך הכליות ולכן הוא טוב לטיפול בצ'י ששועט מעלה. Yi Yi Ren וגם Fu Ling הם צמחים בעלי טעם תפל ותפקודם העיקרי הוא בחלחול של לחות ולכן הם הצמחים העיקריים שמטיבים עם לחות בטחול ומניעים מים בדרכי המים בגוף. Chi Shi Zhu ו-Yu Yu Liang שניהם תרופות מאבקות אבן, טעמן מתוק אבל דביק ובוסרי.

Chi Shi Zhi נכנס להיבט הדם ויכול לעצור דימום ולמלא חוסר במחמם התחתון ולכן ג'אנג ג'ונג ג'ינג השתמש בו כצמח חשוב בפורמולה Tao He Tang. Yu Yu Liang צבעו לבן והוא נכנס להיבט הצ'י במעי הגס וחוסם שלשול כמו כן הוא נכנס אל הכליות וחוסם בריחת תמצית וזרע. Long Yan (לונגן) נפוץ מאד בדרום סין, כאשר הוא בשל צבע בשר הפרי לבן והוא משמש כפרי למאכל אבל קשה לעכל אותו והוא יוצא לא מעוכל בתוך הצואה. לאחר שמייבשים אותו צבעו משתנה לסגול שחור והוא עשיר בנוזלים, הוא מקבל את הצבעים של פאזת האש ופאזת המים וטעמו מתוק וארומטי. הטעם המתוק ממלא את החוסר בטחול והארומה יכולה לעורר את הטחול, הצבע השחור הוא צבע המים ולכן הוא נכנס אל הכליות ומזין מים ומטפח את הכבד. הצבע הסגול הוא מצב בו צבע האש האדום מגיע לקיצוניות והגוון שלו משתנה, כמו כן מכיוון שהוא עשיר בנוזלים הוא יכול להיכנס אל הלב ולמלא חוסר בדם. הוא גדל בדרום סין, שם האקלים חם ביחס לצפון, ולכן זוכה לאיכות אש רבה. על פי יחסי יצירה של חמש הפאזות, האש יוצרת את האדמה ולכן איכות האש שבו מסייעת לתמוך בטחול-אדמה.

使君子仁甘能补脾,而又能杀疳虫者,因气兼香臭,有温烈之性,故服此忌食热茶,犯之即泄,与巴豆之饮热则泻,其意略同。以畜物论,黄牛肉甘温,大补脾胃。羊肉虽甘而有膻气,得木之温,故补脾兼补肝。猪肉虽甘而兼咸味,得水土之寒性矣,故滋脾润肾。人乳味甘本饮食之汁,得肺胃之气化而成,故能润养胃滋生血液,补脾之阴无逾于此。甘松味甘而香烈,故主理脾之气。木香之理气,以其香气归脾而味兼微辛,又得木气之温,力能疏土,且木香,茎五枝五叶五节五皆合脾土之数,故能理脾也。以诸果论大枣,皮红肉黄,皮辛肉甘,得以火生土之性,故纯于补脾胃。梨味甘而含水津,故润脾肺。荔枝生东南,味甘酸,故归脾,与肝而温补。总之味甘皆入脾,又审其所兼之味,以兼入别脏,则主治可得而详矣。
זרעיו של Shi Jun Zi מתוקים ויכולים להטליא את הטחול אך גם יכולים להרוג תולעי Gan זאת מכיוון ששילוב של הצ'י עם ריח ארומטי בעל אופי חמים ואלים ולכן בזמן נטילתם אסור לצרוך תה חם, אם עוברים על [איסור] זה אז יופיע שלשול בדומה לשלשול שמופיע עקב לגימת [משקה] חם לאחר לקיחת Ba Dou, על בסיס עיקרון דומה. אם מדברים על [איכויות] החיות, בשרה של הפרה החומה הוא מתוק וחמים, מטליא חזק של טחול קיבה. בשר הכבש אמנם מתוק אך בעל ריח דוחה, ומקבל את חמימות העץ ולכן מטליא את הטחול ובו-זמנית מטליא את הכבד. למרות שבשר החזיר מתוק אך הוא גם מכיל טעם מלוח, [הוא] מקבל את האופי הקר של מים והאדמה ולכן מזין טחול ומלחלח את הכליות. טעמו של חלב האם הוא מתוק, מלכתחילה הינו מיץ [שמוצה] ממזון ומשקה [על ידי האם], הוא מקבל את השפעות התמרת צ'י הריאות והקיבה [בגוף האם] על מנת להיווצר ולכן יכול ללחלח ולטפח את הקיבה ולהזין וליצור את נוזל הדם [של התינוק], מטליא את יין הטחול אין [אזוטריות] מעבר לכך.
טעמו של Gan Song מתוק והארומה שלו עזה ולכן אחראי על הסדרת צ'י הטחול. הסדרת הצ'י שעושה ארומת העץ נובעת מכך צ'י הארומה נכנס לטחול ואילו הטעם גם מעט חריף, כמו כן קיבל את החמימות של צ'י העץ, בכוחו להפיץ (לגרוף) את האדמה כמו כן מעבר לארומת העץ, יש לו חמישה גבעולים, חמישה ענפים, חמישה עלים וחמישה מפרקים שכולם תואמים את הספרה של טחול אדמה ולכן יכול להסדיר את הטחול. מכל הפירות, דנים על Da Zao, קליפתו אדומה ובשרו צהוב, הקליפה חריפה והבשר מתוק, הוא קיבל את אופי האש היוצרת אדמה, ולכן רק מטליא את טחול-קיבה. טעמו של האגס מתוק והוא מכיל מים ונוזלים, ולכן הוא מלחלח את הטחול והריאות. ליצ'י צומר באזור דרום מזרח, טעמו מתוק וחמוץ ולכן נכנס אל הטחול והכבד ומחמם ומטליא. בסיכומו של דבר, כל בעלי הטעם המתוק נכנסים לטחול ויש גם לבדוק את הטעמים הנלווים להם שנכנסים אל שאר הדזאנג ואז אפשר לדעת במפורט במה הם מטפלים.
Shi Jun Zi הוא צמח בעל טעם מתוק והצ'י שלו בעל ריח חזק, כמו כן הוא עשיר בשמן, תולעי מעיים לא סובלות את הריח שלו ולכן נסות על נפשן. טעמו מתוק ולכן הוא ממלא חוסר בטחול וכך לאחר סילוק התולעים נמנע נזק לטחול וקיבה. על פי האסטרולוגיה הסינית, הפרה משויכת לענף הארצי Chou אשר שיוכו לחמש הפאזות הוא אדמה ולכן בשר הבקר ממלא את טחול-אדמה. הכבש/עז משויך לענף הארצי Wei שמשויך לפאזת האש ולכן מחמם את הכבד וממלא את הלב שיוצר את הטחול. חזיר משויך לענף הארצי Hai שמשויך לפאזת המים, טעמו נוטה להיות מלוח ולכן הבשר שלו ממלא את המים של כליות ושלפוחית השתן ומלחלח יובש. כל השלושה בעלי טעם מתוק וארומטי ולכן הם ערבים לחך. טעם מתוק וארומה הם טעם וניחוח שנכנסים אל הטחול. כאשר יש שילוב של טעמים אז או שהצמח ממלא את הטחול ובו-זמנית תומך באיבר נוסף, או שהוא ממלא את האיבר הנוסף ובמקביל תומך בטחול. חלב אם מופק מהדם של האם. טעמו המתוק מגיע מהמזון שצרכה האם והותמר על ידי הטחול והקיבה שלה. צבעו של חלב האם הוא לבן מכיוון שקיבל התמרה מריאות-מתכת והצבע הלבן משויך לפאזת המתכת. מכיוון שנוצר מהתמרת דם האם הוא מזין יין, ממלא דם ומלחלח יובש.

טעמו של Gan Song הוא מתוק וארומטי ביכולתו למלא חוסר בטחול ולעורר אותו כמו כן הוא גם יכול להפיץ צ'י ולהחיות את הדם בערוצי החיבור. Mu Xiang הוא בכלל צמח בעל טעם חריף וצ'י חמים כך שהסיבה שהוא מסוגל להסדיר את הטחול גם היא נעוצה בארומה שלו. החריף מפזר, מחמם ופותח והוא טעם של ריאות-מתכת. חמימות היא הצ'י של כבד-אביב, הכבד מסוגל לאוורר את האדמה על ידי תפקוד ההפצה שלו על פי יחסי הריסון של חמש הפאזות ומכיוון שכך אוורור זה הוא בעצם השפעה וכניסה אל הטחול. גם ארומה נכנסת אל הטחול ומעוררת אותו, מסדירה את הצ'י שלו ומסלקת זוהמה ועכירות ולכן מזון מתוק ובעל ניחוח מעורר ייצור מוגבר של מיצי קיבה ומסייע לשחרור צ'י הקיבה ולעיכול חזק ואף תאבון בריא. מעניין לראות את ההקשר שיצרו בין טעם הבשר ושיוך החיה ממנה נלקח על פי האסטרולוגיה הסינית. כמובן שלפי ההיגיון הזה בשר דרקון מחזק את הטחול ובשר טיגריס מחזק את הכבד.

טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא
כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י (שאלה 8)
צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י (שאלה 9א')
תכונות צמחי מרפא שנכנסים להיבט הדם (שאלה 9ב')
צמחים בעלי טעם מתוק והשפעת שילובי טעמים (שאלה 15)
מדוע הטעם המר של האש לא ממלא אותה אלא דווקא מנקז אותה (שאלה 16)
מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב (שאלה 17)
אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים (שאלה 18)

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
                                                                                                                                                     
הערות
  1. שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
  2. טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海
  3. גַ'אנג בוֹ-לוֹנג  Zhang Bo Long 张伯龙
  4.  הצמח Qi Ni  צ'י ני (Root of Apricotleaf Ladybell, Root of Scatteredflower Ladybell) מלחלח יובש ומתמיר ליחה (מכייח), מצליל חום ומנטרל רעילות. מאפל בשיעור יבש, גרון כואב ונפוח, פצעים וכיבים של חום ורעילות של צמחי מרפא אחרים.
  5. תערובת המינרלים Yu Yu Liang נקראת בעברית לימוניט. הוא חוסם וסופח שלשולים במעיים ולכן משמש לעצירת שלשול. כמו כן הוא משמש כסופח במקרים של דימומים במקרים של דימום בצואה או דימומים מוגברים בווסת או טפטוף במהלך המחזור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה